<h1>סמ"ג עשין סימן קנ"ד</h1>
<h2>דף יח:</h2>
גרסינן במסכת ערכין בפרק השיג יד בנודר ת"ר שנה האמורה בקדשים ושנה האמורה בבתי ערי חומה שתי שנים ויום אחד שבשדה אחוזה ושש שנים שבעבד עברי ושבבן ושבבת לערכין כולם מעת לעת.
<h2>דף לא.</h2>
והיתה גאולתו וגו' לפי שנאמר בשדה שיכול לגאלה משתי שנים ואילך כל זמן שירצה ובתוך שתי שנים אינו יכול לגאלה הוצרך לפרש בזה שהוא חילוף אם רצה לגאול בשנה ראשונה גואלה לאחר מכאן אינו גואלה, ומה שאמר ימים תהיה גאולתו, שנה שלמה קרוי ימים וכן (בראשית כ"ד נ"ה) תשב הנערה אתנו ימים (פירוש רש"י עה"ת), ואם היתה שנה מעוברת אינה לצמיתות עד סופה שנאמר עד מלאת לו שנה תמימה להביא חדש העיבור (ערכין ל"א א'). הגואל בתי ערי חומה נותן כל הדמים שלקח ואינו גורע ללוקח כלום, ואין הקרובים פודים אותו כן מסיק רב ששת בפ"ק דקידושין (כ"א א') אלא המוכר עצמו אם השיגה ידו וגם מוכר מנכסיו לפדותו, מה שאין כן במוכר שדה אחוזה כאשר נתבאר בספר מצות לא תעשה (ער"ה), אבל לא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאין (ע"פ רמב"ם שמו"י פי"ב הל' א'—ב') כמו בשדה אחוזה אליבא דרבנן (ערכין ל"א א'). מכר בית ערי חומה והגיע היובל בתוך שנת המכר אינו חוזר ביובל אלא יהיה ביד הלוקח עד שירצה המוכר לגאול כל שנת המכר או אם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה תהיה לו לצמיתות (ע"פ רמב"ם שם ה"ט). בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות אינו נחלט כבתי ערי חומה, ובירושלים אין הבית נחלט בה (ע"פ רמב"ם שם הי"ב).
<h2>דף לב.</h2>
ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו, ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו לא יצא ביובל (ויקרא כ"ה כ"ט—ל'). עיקר המצוה זו במסכת ערכין בפרק המוכר שדהו. ושם מפרש כי אין המקום נקרא עיר חומה אלא נחשבים בתים שבו כבתי החצרים עד שיהיה בו שלשה חצרות או יותר ו[ב]כל חצר מהם שני בתים או יותר ויקיפו אותו תחילה בחומה ואח"כ יבנו החצרות בתוכו (ע"פ רמב"ם שמיטה ויובל פי"ב הי"ד). ואין סומכים אלא על עיר חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ, כיצד עיר שלא היתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ אע"פ שהיא מוקפת עכשיו הרי היא כבתי החצרים ועיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע אע"פ שאינה מוקפת עכשיו הרי היא כמוקפת, וכיון שגלו בחורבן בית ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהיתה בימי יהושע, כיון שעלה עזרא בביאה שניה נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת מפני שביאתם בימי עזרא שהיא ביאה שניה כביאתן בימי יהושע מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלין וקדשו בתי ערי חומה [ונתקדשו ערי בתי חומה (א"ה כפל הלשון הוא ע"פ דפו"ר, ואפשר דאתא לאשמועינן דגם לענין שילוח מצורעים נתקדשו וכמ"ש בתוס' ד"ה וקדשו)] ונתחייבו במעשר אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלין וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר (רמב"ם שם הט"ו), וכן יהיה לעתיד לבא בביאה שלישית כשיכנסו לארץ שנאמר והביאך ה' א-להיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך אתה נוהג בה כל הדברים האלו אף ירושתך אתה נוהג בה כל הדברים האלו (ע"פ רמב"ם שם הט"ז) כדאיתא בפרק בתרא דערכין (ל"ב ב').
<h2>דף לג.</h2>
ובתי (ערי) החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשב גאולה תהיה לו וביובל יצא, בתי החצרים הם עיירות פתוחות מאין חומה, על שדה הארץ יחשב הרי הם כשדות שנגאלים עד היובל ויוצאים ביובל לבעלים אם לא נגאלו, גאולה תהיה לו מיד אם ירצה, ובזה יפה כחו מכח שדות שהשדות אינם נגאלות עד שתי שנים (ויקרא כ"ה ל"א ורש"י).
